רד"ק על זכריה 14 פרקים

רד"ק על זכריה ג׳:ז׳

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על זכריה ג׳:ו׳ רד"ק על זכריה ג׳:ח׳ »

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

43 זכריה ג, ז "כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה". ופירש הרד"ק שם "הם המלאכים, שהם עומדים וקיימים לעולם, רוצה לומר תלך ביניהם. וזה רמז לנשמתו בהפרדו מהגוף". וראה הערה 368. ובספר העקידה שער מד הערה א כתב: "והנה ע"י התורה האלקית זכו מקבליה להיות במדרגת מלאכי עליון, אשר יש להם מעלה כפולה; מעלה מעשיית, בעשותם כל אשר יצום בוראם אלקים עליון יתברך. ומעלה עיונית, בהכרת האמת וידיעת הנהגת השם יתברך את עולמו... ועל כן אמר המלאך ליהושע הכהן הגדול, 'אם בדרכי תלך', רוצה לומר שתשיג המעלה המעשיית המוסרית, 'וגם אתה תדין את ביתי וכו", רוצה לומר שתשיג המעלה העיונית להשיג ולהבין אופן הנהגתו העולם השפל והעליון, אז תהיה ג"כ במדריגת המלאכים, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. ובשתי אלה נבדלו ישראל בקבלתם התורה משאר העמים, כמאמר הכתוב שמות יט, ה 'ועתה אם שמוע תשמעו וכו", שהיא המעלה העיונית. 'ושמרתם את בריתי' שם, שהיא המעלה המעשיית, אז תתנשאו במעלתכם על כל זולתכם, שם 'והייתם לי סגולה מכל העמים'". והרמב"ם בהלכות טומאת אוכלין פט"ז הלכה יב כתב: "הפרישות מביאה לידי טהרת הגוף ממעשים הרעים. וטהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש מן הדעות הרעות. וקדושת הנפש גורמת להדמות לשכינה, שנאמר ר' ויקרא כ, ז 'והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' מקדשכם'". ולמעלה בבאר הראשון ד"ה ויש לפרש כתב: "כי הדרבן הזה הוא מיישר את הפרה לתלמיה, עד שהולכת בשווי. וכך דברי חכמים מיישרין את האדם לדרך השווי, ובו החיים", ושם הערה 263. ולהלן בבאר זה ד"ה ובפרק אחד דיני ממונות כתב: "וכאשר זוכה האדם, יש לו מעלה ומדרגה בין העליונים", ושם הערה 360.

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

312 זו נקודה חדשה שלא הזכירה למעלה. וכוונתו, שלעומת האדם שנברא כדי להוציא את עצמו מן הכח אל הפועל, העליונים הם צבא השמים נבראו עם מעלתם העליונה, וכבר הם נמצאים בפועל כמו שביאר בתפארת ישראל ר"פ ג, ויובא בהמשך ההערה. והואיל והתורה באה מן העליונים, לכך משפט העליונים חל עליה, ובידה להשלים את האדם עד שיהיה נחשב בפועל, ולא רק בכח. ויסוד גדול יש כאן; התורה מרוממת את האדם, עד שנותנת לו מדריגה של העליונים, וכמו שהעליונים בפעל, כך האדם עם התורה הוא בפעל. וכן כתב בבאר הגולה באר הרביעי שטו:, וז"ל: "שאם האדם הולך בדרכיהם של חז"ל, יש לו מהלכים בין העומדים הקיימים למעלה". ובהמשך הבאר שם שעב. כתב: "כאשר זוכה האדם, יש לו מעלה ומדרגה בין העליונים... אשר יש לאדם מהלכים ביניהם, כי יוצא האדם ממחיצתו להיות מחיצתו בין העליונים". ומקרא מפורש הוא זכריה ג, ז "כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה". ופירש הרד"ק שם "הם המלאכים, שהם עומדים וקיימים לעולם, רוצה לומר תלך ביניהם" ראה להלן פ"ה הערה 128. ובספר העקידה שער מד הערה א כתב: "והנה ע"י התורה האלקית זכו מקבליה להיות במדרגת מלאכי עליון... ועל כן אמר המלאך ליהושע הכהן הגדול זכריה שם 'אם בדרכי תלך'... אז תהיה ג"כ במדריגת המלאכים, 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה'". ועוד אודות המעלה העליונה שאדם מגיע אליה על ידי תורה ומצות, צרף לכאן דברי הרמב"ם בהלכות טומאת אוכלין פט"ז הי"ב, שכתב: "הפרישות מביאה לידי טהרת הגוף ממעשים הרעים. וטהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש מן הדעות הרעות. וקדושת הנפש גורמת להדמות לשכינה, שנאמר ויקרא כ, ז 'והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' מקדשכם'". ואודות שהעליונים הם בפועל, כן כתב בתפארת ישראל ר"פ ג נו., וז"ל: "האדם עם מעלת נפשו האלקית אשר כבר אמרנו, כי יש לו נפש אלקית בפרט שלא נמצא בכל נפשות התחתונים, אל יקבל אונאה בעצמו לומר כי יש לו מעלתו האחרונה בפעל, ויחשוב בנפשו שלום יהיה לי, אף אם אני יושב בטל מבלי עמל כלל, הרי המעלה שלו ומדרגתו יגין עליו, על מקומו ישיבנו, ועל כנו יחזירנו, כי משלו יתן לו, ואין צריך לקנות לו שום מעלה. דבר זה מחשבת פגול לא ירצה, ולא יחשוב כך, כי הוא טעות בנפשו. כי אין מעלת נפשו האחרונה בפעל, והוא מיוחד מבין כל הנמצאים עליונים ותחתונים, שאין מעלתו האחרונה בפעל. וכי יעלה על דעת האדם שיהיה נמצא לאדם מעלתו האחרונה בפעל, כי זהו מדרגת העליונים שהם בפעל... ודבר זה יכריח כי אין לאדם מעלתו האחרונה, עד שנחשב מדרגתו בין העליונים, ויהיה לו מהלכים בין העומדים האלה. רק שנברא בכח, ואינו בפעל, שאין לו מעלתו האחרונה בפעל. ונמצא לך ההפרש שיש בין האדם ובין כל הנמצאים התחתונים ועליונים; כי העליונים שלימותם בפעל, ואינם צריכים להוציא שלימותם אל הפעל. והתחתונים, זולת האדם, אין להם גם כן יציאה אל הפעל, כי מה שנבראו עליו אין השתנות ויציאה לפעל בהם. אך האדם הוא בכח, ויוצא אל הפעל", ושם הערה 5 הובא למעלה פ"א הערה 163, ולהלן פט"ו הערה 43.

1 כה אמר, תדין את ביתי. לפי שהיה כהן גדול ועל פיו יעשו שאר הכהנים:

2 ונתתי. אתן לך והוי"ו כוי"ו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו:

3 מהלכים בין העומדים האלה. הם המלאכים שהם עומדים וקיימים לעולם ר"ל תלך ביניהם וזה רמז לנשמתו בהפרדו מהגוף וי"ת ובאחיות מיתיא וגו':

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

252 כי התורה מרוממת את האדם, עד שנותנת לו מדריגה של העליונים. וכן כתב בבאר הגולה באר הרביעי שטו:, וז"ל: "שאם האדם הולך בדרכיהם של חז"ל, יש לו מהלכים בין העומדים הקיימים למעלה". ובהמשך הבאר שם שעב. כתב: "כאשר זוכה האדם, יש לו מעלה ומדרגה בין העליונים... אשר יש לאדם מהלכים ביניהם, כי יוצא האדם ממחיצתו להיות מחיצתו בין העליונים". ומקרא מפורש הוא זכריה ג, ז "כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה". ופירש הרד"ק שם "הם המלאכים, שהם עומדים וקיימים לעולם, רוצה לומר תלך ביניהם". ובספר העקידה שער מד הערה א כתב: "והנה ע"י התורה האלקית זכו מקבליה להיות במדרגת מלאכי עליון... ועל כן אמר המלאך ליהושע הכהן הגדול זכריה שם 'אם בדרכי תלך'... אז תהיה ג"כ במדריגת המלאכים, 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה'".

« רד"ק על זכריה ג׳:ו׳ רד"ק על זכריה ג׳:ח׳ »